קהילת בריאות ורפואה – סיכום הכנס ופנים לעתיד


 
 

קהילת בריאות ורפואה באגודה הסוציולוגית הישראלית קיימה השנה מושב בכנס האגודה הסוציולוגית הישראלית בנושא: גבולות במשא ומתן: בין חברה לרפואה. ביום הראשון של הכנס ה 48 של האגודה הסוציולוגית הישראלית, ב- 30.1.2017 באוניברסיטה הפתוחה.

במסגרת המושב הוצגו הרצאות בנושאים שונים: הרצאה של ד"ר אסתר בריינין וד"ר קרן לנדסמן בנושא: היבטים חברתיים של מידע רפואי; ד"ר ניהאיה דאוד בנושא: אלימות בן זוג כלפי נשים והון חברתי בקרב נשים ערביות ויהודיות בישראל: ממצאים ממחקר ארצי של נשים בגיל הפריון;  ד"ר לימור מעודד דנון בנושא: בין שינוי לשימור המדיניות הטיפולית כלפי גופים אינטרסקסואלים: השוואה בין ישראל לגרמניה; ד"ר עופר קצ'רגין בנושא: מרוץ אחר לקויות הלמידה: על מדיקליזציה והתחזות בשדה ההשכלה הגבוהה בישראל; ד"ר ליאור שחר בנושא: "אבל אינטרנט הוא לא הרופא שלך!": על התמודדותם של רופאי משפחה עם e-patients . תקצירי כל אחת מההרצאות נמצאות באתר הכנס בקישור: http://iss-annual-conference.org.il/2017/page.php?pageId=40&mk=7

כל אחת מחמש ההרצאות המרתקות נדונה מהפריזמה של סוגיית הגבולות בין חברה ורפואה, משמעותם והשלכותיהם. גבולות באופן כללי, ובפרט משא ומתן על גבולות ושינויים בגבולות, עומדים במהות של הבחנה בין תופעה/בעיה חברתית ותופעה/בעיה רפואית, בין בריאות ומחלה, בין ידע רפואי-מומחי וידע עממי וכך הלאה.

בהרצאתן של ד"ר בריינין וד"ר לנדסמן ראינו איך גבולות מתעצבים בפרקטיקה של שיתוף אחרים במידע בריאותי אישי באמצעות רשת האינטרנט. ממצאי הסקר של בריינין ולנדסמן מלמדים כי הגבולות בין ידע מדעי לידע עממי משתנים. הפעילות המקוונת הענפה מאפשרת למשתמשים בה לפגוש מקורות מידע בלתי ממסדיים, לקבל מידע "בגובה העיניים" ולקחת חלק יותר פעיל בהחלטות הנוגעות לבריאותם. שינויים אלו בגבולות טומנים בחובם גם השלכות על האופן בו מתייחסים לסיכון של המדיה החברתית. לצד היתרונות שהמדיה החברתית מאפשרת למשתמשים בה, טמונות בתהליכים הללו גם סכנות המכונות בספרות המקצועית: "רפואה חסרת תוחלת". המושג רפואה חסרת תוחלת מתאר פעולות מיותרות או חופפות שאנשי מערכת הבריאות עושים בגלל סיבות שאינן קשורות ישירות למצבו הבריאותי של המטופל.

משא ומתן בין גבולות אחרים – בין בעיה חברתית לבעיה רפואית, נידון בהרצאתה של ד"ר ניהאיה דאוד. ד"ר דאוד הציגה את תופעת האלימות של בני זוג (אב"ז) כלפי בנות זוגן כבעיה רפואית שתופסת תאוצה בבריאות הציבור בשל השפעתה על בריאות פיזית ונפשית של נשים. אך, היא הראתה כי הגבול בין תופעה זו כבעיה רפואית לחברתית הוא מטושטש. מחקרה מבקש להבהיר, כי בעיה חברתית זו היא בעיה גם רפואית. דאוד הראתה כי הון חברתי פוליטי ובעיות בשכונה הסבירו באופן חלקי את הפער באב"ז בין נשים ערביות ליהודיות. כמו כן, היא הציגה את השלכות של הגדרת תופעה זו כבעיה רפואית ולא חברתית על המדיניות המיועדת להתמודדות עם תופעה זו בישראל.

ד"ר לימור מעודד דנון הציגה את המשא ומתן בין הגוף הנורמלי לגוף האינטרסקסואלי, בין הגוף הבריא לגוף החולה. משא ומתן שבא לידי ביטוי בנירמול הגוף האינטרסקסואלי באמצעות פרוצדורה רפואית. נרמול שיש לו השלכות על המדיניות הטיפולית כלפי גופם של אינטרסקסואלים ברחבי העולם. מאפיינים של משא ומתן זה נבחנו במטופלים צעירים ותינוקות אינטרסקסואליים בישראל וגרמניה. ד"ר מעודד דנון הציגה גם את השינויים בין גבולות ידע של רופאים מומחים לידע עממי של הורים ובוגרים אינטרסקסואלים, בעיקר בגרמניה. כמו גם, ההשלכות של שיתוף הפעולה בין סוגי הידע אלו על המדיניות כלפי ההתערבות הרפואית בתופעת האינטרסקסואליות. גם כאן, הבנת המאפיינים החברתיים של תופעה מאפשרת ללמוד באיזו מידה תוגדר כתופעה חברתית או רפואית, מידת ההתערבות הרפואית שתיושם להתמודד עמה והשלכות של עיצוב מדיניות כלפי אותה תופעה.

 ד"ר עופר קצ'רגין דן בנטיית ההכחשה של תופעת ההתחזות של סטודנטים ללקויי למידה בשדה ההשכלה הגבוהה. בהרצאתו, ד"ר קצ'רגין הראה, כי היעדר התייחסות להכחשה של תופעת ההתחזות והגדרתה כתופעה חברתית נושא השלכות על הטיפול הרפואי והחברתי בתופעה. הוא הראה כי חידוד  גבולות הכחשת ההתחזות  כתופעה חברתית מאפשר לבחון רקע תרבותי וחינוכי, תהליכי מדיקליזציה של תופעה זו ואסטרטגיות פעולה.

ד"ר ליאור שחר בחנה את השפעת הטכנולוגיה – השימוש באינטרנט- על שינויים בגבולות בין ידע מומחים לידע עממי. היא הציגה את השינוי הדרמטי בו האינטרנט מנגיש מידע רפואי לציבור. השינוי בגבולות בין סוגי הידע בא לידי ביטוי בשינוי בתפקיד החברתי של החולים, אתגור מערכת היחסים והצפיות בין הרופא למטופל. ד"ר שחר הציגה את ההשלכות של השינויים בגבולות אלו על הלגיטימיות של הפרופסיה הרפואית. במקום שהשיתוף יאיים על גבולות הפרופסיה הרפואית, היא מראה כי רופאי-המשפחה מסתגלים לסמכות פרופסיונלית המבוססת על ייעוץ ותיווך של מידע, ועיגונו כחלק מתהליך קבלת החלטות. אלו, ולא השליטה בידע, מהווים עבורם את מקורות ההצדקה של הסמכות והאוטונומיה הרפואית.

לאחר המושב, התקיימה ישיבת קהילת 'בריאות ורפואה' שעסקה בנושא : "סוציולוגיה של הבריאות- לאן?" . במסגרת הישיבה התקיים דיון בסוגיה זו וכן, התארחו שתי סטודנטיות שזכו בתחרות התזה המצטיינת באגודה לשנת 2017, אשר הציגו את עבודותיהן. גב' מעיין רויכמן הציגה את עבודת התזה המצטיינת שלה בנושא "מסבל אישי לאמת רפואית: פרקטיקות של 'מסגור מחלות' בבית ספר לרפואה משלימה", בהנחיית פרופ' ניסים מזרחי, שזכתה בפרס השני בתחרות. תקציר התזה נמצאת באתר הכנס בקישור: http://iss-annual-conference.org.il/2017/page.php?pageId=34&p=366. ד"ר דפנה הירש הציגה את עבודת התזה המצטיינת של גב' מרב גלבוע בנושא " 'כשהגוף נהייה שקוף' – חווית הגוף של נשים חולות בדמנציה". עבודת תזה זו של גב' מרב גלבוע נכתבה בהנחייתה של ד"ר דפנה הירש וזכתה בפרס השלישי בתחרות. תקציר התזה נמצא באתר הכנס בקישור: http://iss-annual-conference.org.il/2017/page.php?pageId=34&p=365 . לזוכות הוענקו תעודות הצטיינות בטקס חגיגי שהתקיים באסיפה השנתית בכנס.

במפגש הקהילה נידונו אפשרויות לפעילויות נוספות של הקהילה. תמי וליאת דיווחו כי בהמשך למסורת שהנהיגו בשנים האחרונות, הן פועלות לארגן כנס שנתי של הקהילה. הודעה בנושא תשלח בנפרד. כמו-כן, תמי וליאת יפיצו קול קורא להגשת תקצירים עבור מושב הקהילה שיתקיים באחד מימי הכנס ה 49 של האגודה, 29 – 30 בינואר 2018, באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מי שמעוניינים/ות להציג במסגרת פעילויות האגודה מתבקשים לפנות ולהגיש תקציר לתמי וליאת במייל liatmil@gmail.com   , tammyschifter@gmail.com

בהזדמנות זו, אנו קוראות לכל המעוניינים/ות להצטרף לקהילה להירשם באתר האגודה, בקישור: https://registration.israel-sociology.org.il/2017/registration2017.php

ההרשמה היא ללא עלות ופתוחה לכל המעוניין.