ספרי סוציולוגיה חדשים


 
 

Comparing Modernities: Pluralism versus Homogenity / Eliezer Ben-Rafael and Yitzhak Sternberg. Published by Brill.

Essays in Homage to Shmuel N. Eisenstadt

ספר זה יצא לכבודו של שמואל נח אייזנשטדט בהגיעו לגיל שמונים, בהיותו בשיא הישגיו האינטלקטואליים הבולטים בתחום של מדעי החברה בכלל ובסוציולוגיה בפרט. ספר זה מוקדש לאחד מתחומי המחקר העיקריים שלו, שהינו המחקר ההשוואתי של תרבותויות.    

היסטוריה בשר ודם: הציונות מנקודת ראותם של מנהיגי מושבת ראשונים / יעל עצמון. הוצאת הספריה הציונית, מוסד ביאליק, ירושלים

מטרתו של ספר זה היא לבחון הכללות קיימות ולהעמיד בסימן שאלה קביעות מקובלות במחקר ההיסטורי-חברתי של ארץ-ישראל בסוף תקופת השלטון העות'מאני ובראשית המנדט הבריטי. הספר עוסק בשאלות כמו: באיזו מידה ובאילו נושאים היתה נקודת הראות של המנהיגות המקומית זהה לזו של המנהיגות הלאומית? האם המגעים שהתנהלו במושבה עם מנהיגות השלטון העות'מאני, ומאוחר יותר עם נציגי השלטון הבריטי, משקפים גם גוונים שונים בהתייחסותם לאוכלוסייה היהודית מאלו המופיעים בתיאורי ההיסטוריה של התקופה?

 

באילו תנאים היסטוריים נוצרה פריצת דרך מחשבתית שהובילה לשינוי ביחסים בין קהילת האיכרים לבין קהילת הפועלים במושבה, שהיו נתונות בקונפליקט תרבותי-פוליטי במושגים של מי מהן מופקדת באופן בלעדי על השליחות הלאומית. התיעוד המצוי על תולדותיהם של אנשי משפחה אחת במושבת ראשונים, אשר היו ממנהיגיה הפוליטיים והחברתיים – פותח אשנב לקריאה מחדש של תולדות התקופה.

 

תולדות המשפחה זורות אור על דמויות בולטות של נשים בראשית ההתיישבות הציונית. להיסטוריה המשפחתית הנחקרת אופיינית קבלת הכרעות מרכזיות על ידי אם המשפחה. הספר מספק מבט מקרוב על נשים יוצאות דופן שניהלו משק משפחתי בתקופה זו וכן על ניסיונותיהן של נשים להשתתף בזירה הציבורית, כאשר השתתפות זו בלתי מקובלת.

 

ממדינת רווחה לדרוויניזם חברתי: השסע הריבודי בישראל / דן סואן. הוצאת צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ

לאן פניה של מדינת ישראל?

בשנת 1896 נדפס לראשונה ספרו של ד"ר תיאודור הרצל, ,מדינת היהודים". ספר בן כ-30,000 מלים, המתאר בלשון בהירה ופשוטה מדינה, האמורה להיבנות על עקרונות מוגדרים של צדק חברתי.

 

חברת צ'רטר אמורה לספק למהגרים קרקע, מגורים ועבודה במקביל לפיתוח המסחר והתעשייה. רוח קידמה ונאורות היא הבסיס לקיומה של המדינה. בין מאפייניה יום עבודה של שבע שעות, הגבלות חמורות על עבודת נשים, דאגה לשכבות המצוקה, יחידות דיור מרווחות, בתי"ס מעולים ואורח חיים של יושר, הגינות וצדק חברתי. שש שנים מאוחר יותר, בשנת 1902, נדפס ספרו השני של ד"ר הרצל, "אלטנוילנד" – רומן אוטופי על חידוש יישובה של ארץ-ישראל. אם יסודות מדינת-הרווחה מופיעים בכללותם כבר בספר הראשון, הנה בספר השני עוצמתם מודגשת בהרבה: המבנה החברתי של מדינת היהודים המתוארת בנוי על שילוב של מחוייבות קהילתית וסיוע הדדי עם כלכלה בנוייה על יסודות שיתופיים.

 

קרוב למאה שנה לאחר פרץ האופטימיות והחזון של חוזה המדינה מלמדים נתוני הביטוח הלאומי, כי בשנת 2003 הגיע מספר המשפחות העניות בישראל לכ- 366,000, מספר העניים ל-1,427,000 ומספר הילדים החיים מתחת לקו העוני, לכ- 652,000. 30.8% מכלל ילדי המדינה הם עניים! לא זו אף זו: בעוד שחלקם של שני העשירונים התחתונים בכלל הכנסות המדינה אינו מגיע אלא ל- 0.7%, מגיע חלקם של שני העשירונים העליונים ל-52.5% מכלל ההכנסות. היחס בין הכנסות החמישון העליון לבין הכנסות החמישון התחתון הוא 76.4:1!

 

לא ייפלא, איפוא, שבאחד מסקרי דעת-הקהל נותנים 67% מן המשיבים ביטוי לתחושה שהם "רק שורדים". 48% מחזיקים בדעה, שישראל אינה מקום טוב לחיות בחו. 42% מצהירים, שאין להם די כסף להקנות לילדיהם את ההשכלה ההולמת שהיו רוצים להקנותה להם. 69% מוטרדים מן הסיכון, שמא לא יוכלו לפרנס את משפחתם בעתיד. 68% מוטרדים מן החשש, שלא יוכלו להזדקן בכבוד, ו-60% חוששים שיאבדו את מקום עבודתם בשנה הקרובה.

 

תמונה זו מספרת בעצם את הסיפור כולו: כיצד נמוג החלום הגדול על צדק חברתי, כיצד הייתה מדינת ישראל בדור האחרון בקצב גדל והולך ממדינת רווחה למדינה שמערכות שלטונה מחילות הלכה למעשה את עקרונות הדרוויניזם החברתי באמתלה של "הוגנות" ושל "צדק חברתי".

 

בספר, המנתח את המצוקה החברתית ההולכת ומעמיקה בישראל, מוארים כיסי המצוקה העיקריים. הוא מחזיק 327 עמ'. יש  בו 8  פרקים, רשימת מקורות  מפורטת ו-38 גרפים. רשימת הפרקים היא כדלהלן:

  • ישראל – דבר והיפוכו: מדד פיתוח אנושי גבוה ותוחלת עוני מרקיעת שחקים
  • חטא על פשע: אי שיוויון גדל והולך
  • אי ממשלה ואי מדינת רווחה?
  • ערביי ישראל: חיים בתחתית הפירמידה
  • הקיבוצים – מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
  • משפחות חד-הוריות: מנה אחת אפיים
  • הקשישים בישראל: נטל על החברה?
  • סוף דבר

נשים באקדמיה הישראלית: דימויים, מספרים, הפליה / נינה תורן. הוצאת רמות.

הספר מתאר ומנתח את הגורמים המרכזיים המעצבים את הקריירה המקצועית של נשים באקדמיה הישראלית: סטריאוטיפים מגדריים, מיעוט מספרי והפליה. דפוס הקריירה של נשים מתאפיין בהתקדמות איטית מזו של עמיתיהם הגברים, ובהתרכזות בדרגות נמוכות ובתחומי מחקר "רכים", שהיוקרה והכוח הטמונים בהם פחותים. בעיות אלה אינן ייחודיות לישראל; הן קיימות ברמה זו או אחרת בכל מערכות ההשכלה הגבוהה במדינות המערביות המפותחות. עם זאת, המצב בישראל קשה יותר ומשתנה לאט יותר מאשר במדינות אחרות בגלל מסורות תרבותיות ובגלל המצב החברתי-פוליטי הנוכחי. הפעילות החברתית והתחיקתית שנעשית לקידום השוויון בין המינים באקדמיה הינה אינטנסיבית ואפקטיבית פחות מאשר במדינות אחרות. הספר מיועד לכל מי שמתעניין בתהליכים של היווצרות והשתמרות של אי-שוויון בין קבוצות חברתיות, ובמיוחד לאלה המוטרדים מאי-שוויון מקצועי על בסיס מגדר ולאלה אשר מתעתדים (ובעיקר מתעתדות) לפתח קריירה אקדמית.

 

"מולועלם": נשים ונערות יוצאות אתיופיה במרחבים, עולמות ומסעות בין תרבויות / עורכות: מלכה שבתאי ולאה קסן. הוצאת "לשון צחה".

לראשונה בישראל חוברות יחדיו חוקרות בכירות וחוקרות צעירות לבחון סוגיות מרכזיות בקליטתן של נשים ונערות יוצאות אתיופיה בארץ. המעבר בין שתי התרבויות הללו, על הקשיים וההזדמנויות שהוא מספק, הן ביחס לתרבות הישראלית והן ביחס לתרבות האתיופית, הוא הבסיס למאמרים החלוציים והייחודיים המאוגדים בספר זה.

 

המאמרים מאירים מהיבטים שונים את הבנת השינויים והתמורות שמתחוללים בקרב יוצאי העדה, ומציגים בפני הקורא את ייחוד ההתמודדויות של הנשים והנערות בחיי יום-יום בפרט ושל הקהילה כולה יחד עימן בכלל. מחקרי החלוץ שעל בסיסם נכתבו המאמרים מבקשים לעודד מחקר נוסף וחשיבה רבה על היבטים אלה ואחרים שטרם נלמדו, ולהוות מסגרת התייחסות למתכנני התוכניות ומבצעיהן המתערבים והמשפיעים על חייהן של נשים ונערות יוצאות אתיופיה ועל הקהילה בכלל.