סוציולוגים בעתונות


 
 

ידיעות אחרונות מיום 29.6.00 מדווח אודות מחקרו של יוחנן פרס "לכידות ושסעים בחברה הישראלית".  הכתבה התמקדה בחלק המחקר העוסק בהגדרות הזהות של מהגרים מחבר המדינות ובמיוחד בשאלה שהופנתה לנחקרים: "כיצד אתה מגדיר את עצמך – רוסי, יהודי, או ישראלי?".   הממצאים העלו כי ישראליות תופסת מקום משני לעומת ה'זהויות' האחרות והמסקנה בכותרת הכתבה היתה כי "כור ההיתוך נכשל".  רובה של הכתבה עסקה במחלוקת שהתעוררה בעקבות פרסום הממצאים וסיקרה בעיקר את תגובותיהם של פוליטיקאים יוצאי חבר העמים.  מרינה סולודקין, סגנית שר הקליטה, טענה כי השאלה כללית מדי ואינה מסוגלת לתפוס מימדי זהות ממשיים.  אנה איסאקוב, יועצת ראש הממשלה לענייני קליטה, הצביעה על הבעייתיות בעצם הגדרת החוקרים את המושג ישראליות.  אחרים הצביעו על הצורך לנתח את עמדותיהם של המהגרים כתוצר של תגובות החברה הסובבת כלפיהם.  בסוף הכתבה הופיעה תגובה קצרה של פרופ' פרס באשר לאוביקטיביות המחקר ותוקף ממצאיו.

ידיעות אחרונות מיום 19.7.00 מדווח על פערי השכלה משמעותיים בין ילידי ישראל ממוצא אשכנזי לבין ילידי ישראל ממוצא מזרחי.  הכתבה מדווחת על נתונים שהוצגו לוועדת החינוך של הכנסת ושנתמכו על ידי ממצאי מכון אדווה למחקרים חברתיים המנוהל על ידי ד"ר שלמה סבירסקי.  נתונים אלו מצביעים על קשר מובהק בין יכולת המשפחה לתקצב חינוך פרטי או 'אפור' לבין הישגי הילדים ממשפחות אלו.  נטען כי יצוג היתר של מזרחיים וערבים בקרב משפחות בעלות הכנסה נמוכה משליך באופן מובהק על יכולתן לתקצב חינוך משלים לחינוך הבסיסי המסופק על ידי המדינה.  סבירסקי צוטט כאומר כי "לא זו בלבד שהפערים אינם מצטמצמים , אלא שהם ממשיכים לגדול".

במוסף הארץ מיום 14.7.00  התראיין פרופ' סמי סמוחה בנושא האקטיביזם האזרחי בקרב האוכלוסיה הפלסטינית בישראל.  פרופ' סמוחה מדבר על "פריחת הארגונים והעמותות במגזר הערבי" ומדגיש את המעבר של ארגוני זכויות ערבים לאסטרטגיות משפטיות בתגובה לאקטיביזם הליברלי בבית המשפט העליון.  פרופ' סמוחה הדגיש גם את חשיבותם של ארגונים בינלאומיים במתן תמיכה וגיבוי לפעילות אזרחית ומשפטית זו.

גליון העיר מ 19.10.00 נתן במה לד"ר דני רבינוביץ, ד"ר אסעד גנאם ופרופ' אורן יפתחאל כמובילי התארגנות שמטרתה ניסוח הצעות מעשיות לקידום השוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל.  יפתחאל טען כי למדעני חברה ישנם כלים טובים יותר להבנת המציאות החברתית בישראל מלמזרחנים.  רבינוביץ הוסיף כי מזרחנים מתאפיינים בנטיה להתייחס לערבים כלתופעה חברתית ותרבותית ייחודית בעוד שסוציולוגים ואנתרופולוגים מצוידים בכלים לניתוח מיעוטים בפרספקטיבה השוואתית.  גאנם הצביע על האפן בו השימוש בצירוף ערבים אזרחי ישראל מתאפיין במגמת ההבחנה בין פלסטינים אזרחי ישראל לשאינם כאלו ולא כמפתח להבלטת זכויות אזרחיות.

מעריב מיום 17.11.00 פרסם כתבה אודות עבודת הדוקטורט של דבי חפץ-יהב מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולגיה בתל-אביב, העוסקת בסיורים המשותפים של כוחות הבטחון הישראלים והפלסטינים.  דבי חפץ-יהב מתייחסת לסיור המשותף כסוג של מחזה, 'מופע' של שלום המתקיים כבועה נפרדת עם כוריאוגרפיה משלה ועם פונקציות סימבוליות מוגדרות.  הכתבה עוסקת גם בשיטות המחקר של החוקרת, בדרכים בהן יצרה נגישות לשדה, ובתשומת הלב המחקרית שנותנת החוקרת למחוות גופניות ולאפן בו הגוף מייצג ומייצר   דרמת הקונפליקט ושיתוף הפעולה.

משה שוקד פרסם שלושה מאמרים בהארץ (19.10.00, 19.12.00,19.11.00).  במאמר אחד הוא מזהיר מפני אריאל שרון ומכנה אותו "מילושביץ הישראלי".   במאמר שני מזכיר שוקד את הצלחתם של המתנחלים להסיר מעליהם אשמה בריסוק תהליך השלום ואת הצלחתם לשוב ולהתכונן בתודעה כמתיישבים לגיטימיים.  הגיבור הסטורי הבא של ישראל, כותב שוקדת יהיה זה שיפרק התנחלויות.  במאמר שלישי חוזר שוקד לביקורת המנהיגות הפוליטית, וכותב אטדטת האבסורד שבהשארת הזירה הפוליטית למנהיגים שכשלו.  את ציפיותיו מפנה שוקד כלפי חברי הכנסת ופעילי המפלגות, מהם הוא מצפה להתנער מהמנהיגות הנוכחית.