אורנה דונת


 
 

מדור אסוציאציות
פתיחתה של השנה האקדמית הביאה חמישה משתתפים אל שולחן האסוציאציות שלנו. פרופ‘ משה סמיונוב, נשיא האגודה היוצא, ד“ר אורנה ששון-לוי, ד“ר חגי בועז ושני דוקטורנטים:
אבי שניידר ואורנה דונת. בין זיהוי האקדמיה כ“עולם אחר“ לבין תפיסתה כ“עת העתיקה“ ולחילופין דווקא כ“אורח חיים“; בין זיכרון טקס ההלוויה הממלכתי ליצחק רבין – כמה סנטימטר מאחורי ביל קלינטון – לבין הגדרתם של טקסים כ“טכנולוגיה וכלי נשק“ (הכל תלוי בשימוש), הרי הם לפניכם, לפי סדר א“ב.

אורנה דונת
אורנה דונת היא דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. ספרה ממני והלאה: הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל (הוצאת ידיעות ספרים), נכתב במקור כעבודת גמר לתואר מוסמך, ועוסק לראשונה בישראל ברצון שלא להיות הורה.
בעבודת הדוקטור שלה – בהנחיית פרופ‘ חנה הרצוג ופרופ‘ חיים חזן – היא עוסקת בחרטה של אימהֹות על מעבר לאימהּות.

אקדמיה: כמו טכנולוגיה וכלי-נשק, השאלה איזה שימוש עושים
בה (ע“ע טקסים).

ב.א: שנות שמיטה. הלוואי שהן היו נגישות לכל.

גלובליזציה: תנועה פיזית ורעיונית במרחב, שלרוב מלבינה סבל.

דוקטורט: תור זהב אישי. כבר עכשיו בזמן הווה אני יודעת שבעתיד אתבונן לאחור ואתגעגע לימי חסד של כתיבה; לטיפוס על קירות מרוב קושי ועונג.

הוראה: למרות המיקום הסמכותי, זהו מרחב שמזמֵ ן ענווה. למרות הענווה, יש משאלה כמוסה שזו תהיה הזדמנות להדביק בחיידק (ע“ע ערך סוציולוגיה).

ועדה להשכלה גבוהה: הייתי שמחה להיות זבובה על קיר בה.

זהות: צומת שמזמן לבחון אלו חלקים בנו שקופים מרובהגמוניה ואלו לא.

חו“ל: בבחינה מתמדת עם יד על הדופק האם הפניית מבט לשם בהקשר האקדמי נובעת מתשוקה מבנית.

טקסים: כמו טכנולוגיה וכלי-נשק, השאלה איזה שימוש עושים בהם.

ישראל: פוטנציאל לא ממומש.

כנסים: לפעמים הם שדה מחקר משובח לבחינת המונח ’אלימות סימבולית‘; לפעמים הם חברותא מעשירה.

לאומיות: לא תחסר לי אם תיעלם יום אחד מן העולם. לאומניות עוד יותר.

מסדרון: הזמנה לפגישה עם סוציולוגיה.

ניסוי וטעייה/תהייה: לא יכולתי לתאר טוב יותר את הימים הנוכחיים בכתיבה.

סוציולוגיה: שמיטת קרקעות. הסרת הקסם מן העולם ועטיית קסם אחר.
כמו להסתכל על צדו האחורי של אריג ולראות איך נקשרים קצות חוטים אלה לאלה. עולם תוכן וכלי אנליטי שבעיניי כדאי היה שיתלווה לכל מסלול לימודי אחר:
רפואה, משפט, תקשורת, כלכלה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, אמנות, ספרות. ועוד. ועוד.

עברית: מחייבת התעקשות עליה בזמנים בהם פרסומים בעברית לא נחשבים. לבי איתה.

פרסומים: פיקציה של חזות-הכל. כלי-עזר ויצירה מופלאים, שהתעוותו.

ציונים: עולם ומלואו ממש בין 84 ל- 85.

קריירה: מילה זרה לי גם אם כך מכּונה המסלול עליו אני נמצאת כרגע.

ראשות חוג: שתי מילים שלגביהן האסוציאציה נתקעה לי.

שיח: מה היינו עושות ועושים בלעדי המילה והרעיון.

תקציב: נקודת מפגש בין חלומות ושברם. מצד שני, לפעמים חלומות מתגשמים.