לקראת הכנס ה- 45 של האגודה הסוציולוגית הישראלית


 
 

"בין עבודה למשפחה: מבט על מציאות משתנה", הכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית יתקיים ב-3-2 בפברואר 2014 באוניברסיטת תל אביב באירוח החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

המתח המובנה בין משפחה ועבודה מלווה את החברה האנושית מאז המהפכה התעשייתית. הפתרון שאומץ עד אמצע המאה ה-20 התבסס על חלוקת עבודה מגדרית שייעדה לגבר את תפקיד המפרנס בעולם הייצור (production), ואילו לאישה את הפעילות המגוונת המתבצעת במסגרת המשפחה, תחת הכותרת "reproduction". מודל זה קרס עם השינויים התרבותיים שהתרחשו במחצית השנייה של המאה ה-20 ובעקבות ההשתלבות המאסיבית של נשים, כולל אמהות, בשוק העבודה. שינויים אלה עיצבו מחדש, במיוחד בעבור נשים, את היחסים בין שני התחומים התובעניים "עבודה" ו"משפחה". בראשית המאה ה-21 ניתן לזהות ניצנים של איזון, כאשר יותר ויותר גברים נוטלים חלק בפעילות משק הבית, במיוחד בתפקידי הורות. אולם עדיין נותר לראות אם ניצנים אלה יגיעו לכלל פריחה.

שינוי משמעותי נוסף הוא עליית תוחלת החיים במדינות המפותחות, שמשפיעה יותר ויותר על פרנסת המשפחה, על אופי שוק העבודה ועל מלאכת הטיפול המשפחתי והמדינתי במבוגר. לצד שינויים אלה, הגלובליזציה של שוק העבודה, צמיחתן של "משפחות חדשות", פיתוח טכנולוגיות פריון, כמו גם עלייתם של מקצועות חדשים ושבירת דפוסי עבודה מוכרים, הביאו להתהוותה של מציאות משתנה עם השלכות מרחיקות לכת על שדה המשפחה, על עולם העבודה ועל המדיניות החברתית-כלכלית. כיצד מעצבים שינויים אלה את הזיקה ההדדית והמורכבת שמתקיימת בין עבודה למשפחה? מהן השלכותיהם על תמונת חוסר השוויון החברתי? וכיצד הם מרכיבים מחדש את חיי היומיום של נשים וגברים המשתייכים לקבוצות חברתיות שונות?

סוגיות אלו יעמדו במרכז הכנס.

מליאת הפתיחה תוקדש ליחסים בין שלושה מוסדות חברתיים מרכזיים: משפחה, שוק ומדינה, תחת הכותרת "מהפכה מגדרית בהתהוות". במהלך הכנס נקיים ארבע מליאות משנה להעמקת הדיון תוך התמקדות בנושאים הבאים: "משפחות חדשות", "ארגונים – בין עבודה למשפחה", "עבודת הטיפול (carework) ואי-שוויון מגדרי בזירת המשפחה", ו"מדינה, עבודה ומשפחה – מה ישראל עושה ומה היינו רוצים שתעשה?".

המרצה האורחת תהיה פרופסור קתלין גֶרְסוֹן מאוניברסיטת ניו-יורק (NYU). עבודתה המחקרית של גרסון מתמקדת בקשרים בין מגדר, עבודה וחיי משפחה בחברות בתר-תעשייתיות ומשלבת ניתוח כמותני עם מחקר איכותני. העניין התאורטי של גרסון, כפי שהיא מעידה על עצמה, הוא בניסיון להסביר את הקשרים ההדדיים בין תהליכים של שינוי חברתי לתהליכים של שינוי אישי, בשימת לב מיוחדת לאופן שבו קונפליקטים בין-מוסדיים מקדמים פעולה אנושית יצירתית.

פרופסור גרסון נמנית על החוקרות והחוקרים הבולטים שעוסקים בממשק שבין משפחה, עבודה ומדינה. היא פרסמה עשרות מאמרים וחמישה ספרים. ספרה האחרון – The Unfinished Revolution: Coming of Age in a New Era of Gender, Work, and Family (2011) – בוחן כיצד חווים הדורות האחרונים התבגרות במסגרות משפחתיות משתנות ובמציאות של גבולות מגדריים מיטשטשים. בימים אלה עובדת גרסון על פרויקט חדש שבמרכזו דילמות מוסריות חדשות הכרוכות בעבודה ובטיפול (care). למידע נוסף על גרסון:  http://sociology.as.nyu.edu/object/kathleengerson.htm

בנוסף למליאה ולמליאות המשנה יכלול הכנס עשרים מושבים מקבילים בהם יציגו חוקרים וחוקרות מתחומים שונים את מחקריהם. במושבים אלה יבואו לידי ביטוי תחומי העניין של הקהילות המקצועיות הפועלות במסגרת האגודה וכן נושאי מחקר נוספים המעסיקים את הקהילה הסוציולוגית בישראל. במסגרת הכנס נקיים גם שולחנות עגולים של קבוצות עניין, מפגשי קהילות מקצועיות באגודה ומפגשים של ראשי החוגים והדוקטורנטים.

בהמשך לכנס, נקיים ב-4 בפברואר באוניברסיטת תל אביב סדנה של חוקרים צעירים ותלמידי מחקר עם אורחת הכנס. סדנה זו תאפשר מפגש בלתי אמצעי עם החוקרת, וניתן יהיה ללמוד בה על מחקריה הנמצאים בתהליך וכן לדון בסוגיות הנוגעות לתחום מחקרה ומעסיקות חוקרים בישראל.

לפרטים נוספים על הכנס והסדנא אתם/ן מוזמנים/ות לבקר בדף הבית של הכנס שבאתר האגודה: http://www.israel-sociology.org.il/index.aspx?id=2380

מצפים לראותכם,
פרופ' נח לוין-אפשטיין, יו"ר ועדת הכנס (noah1@post.tau.ac.il);
יוסי שביט, נשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית;
וחברי וחברות ועדת הכנס: אלה גלס (אוניברסיטת תל אביב); עפרה גולדשטיין-גדעוני (אוניברסיטת תל אביב); טלי כץ-גרו (אוניברסיטת חיפה); יעל נבון (אוניברסיטת תל אביב); ניסים מזרחי (אוניברסיטת תל אביב); הדס מנדל (אוניברסיטת תל אביב); שירה עופר (אוניברסיטת בר אילן); מיכל פרנקל (האוניברסיטה העברית); אולג קומליק (אוניברסיטת בן גוריון, המסלול האקדמי המכללה למנהל); עמית קפלן (המכללה האקדמית תל-אביב-יפו); חיה שטייר (אוניברסיטת תל אביב); כנרת שדה (אוניברסיטת תל אביב) ויובל שפיגלר (אוניברסיטת תל אביב), מרכזי הוועדה; ליאת מילביצקי, מזכירת האגודה הסוציולוגית הישראלית (אוניברסיטת בן גוריון, המסלול האקדמי המכללה למינהל).