הסיפור החלוצי של חקר דעת הקהל בישראל: המכון למחקר חברתי שימושי בישראל / גבי וימן


 
 

ספר זה נכתב על ידי פרופ' גבי וימן, מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. ונערך על ידי לאה צבעוני. פרופ' וימן הינו מבכירי חוקרי התקשורת בישראל. הוא כתב את הספר לאחר עבודת מחקר של מספר שנים אותו ערך על תולדות המכון למחקר חברתי שימושי.

ספר זה הוא הראשון שנכתב על 50 שנות עבודתו של המכון למחקר חברתי שימושי. הספר נכתב על

בסיס מחקר מקיף, שכלל ראיונות אישיים עם דמויות מפתח ואיסוף של מאות מסמכים ממגוון

מקורות וארכיונים. בספר זה נחשפים חלקם לראשונה תוך שיוכם לתולדות המחקר החברתי בארץ.

הנושא של הספר הספר מציג את מקורות ותולדות מחקרי וסקרי דעת הקהל בישראל, החל מהימים הראשונים של קום המדינה, באמצעות סיפורו של המכון למחקר חברתי שימושי.

הספר מספר את קורותיו של מכון מחקר חברתי חלוצי, שהתחיל לפעול באופן מפתיע בשנת 1947

כגוף מחקרי של "ההגנה" עוד בזמן המצור על ירושלים והפך לאבן יסוד של המחקר החברתי

בישראל. הספר עוקב אחר התפתחותו של המכון למחקר חברתי שימושי שהפך למתווה דרך במחקר

החברתי בישראל וכבעל השפעה אצל קבועי המדיניות בישראל. הספר מספר את סיפורו של

המכון אשר הותיר את חותמו המחקרי הרחב והמקיף בתחום דעת הקהל בישראל לאורך 50

שנות פעילותו הענפה ומתאר את תהליך התהוותם של כ -1300- מחקריו במכלול הנושאים הקשורים

לחיים במדינה, בנוסף ל"סקר השוטף". מרבית המחקרים והסקרים שנערכו על ידי המכון

התמקדו בסוגיות החברתיות שעמדו על סדר היום והוזמנו על משרדי הממשלה וגופים ציבוריים

מתוך מטרה להשפיע על מדיניות בישראל.הפעילות התחילה במחקרי וסקרי דעת קהל שנערכו על ידי חוקר מארה"ב, אליהו לואי גוטמן, מייסדו של המכון ומנהלו המדעי עד מותו ב – 1947- , וחוקר מאיטליה, אוריאל פואה, שניהם ציונים נלהבים שעלו לישראל (דאז פלסטינה)ב -1947 כדי לקדם בה את המחקר החברתי. לאחר קום המדינה המכון עבר לפעול כ"מכון לחקר דעת הקהל", מכון מחקר של צה"ל ושל משרד הביטחון,ובהמשך הפך רשמית על ידי חוק שנחקק בכנסת למכון הסקרים של המדינה. אולם, תוך שנים ספורות הוחלט שהמכון יפעל כגוף עצמאי ללא-רווח כדי שמחקריו לא יהיו מושפעים ממקבלי ההחלטות. המכון קבע את בסיסו בירושלים ופעל בשיתוף פעולה עם המכון לקומוניקציה באונ' העברית. הספר מספר על שיתופי פעולה אלה וכיצד הפך המכון למקום מפגש ולמידה לחוקרים צעירים ובכירים כאחד, לבעלי שם עולמי ולאלה שקיבלו ברבות הימים הכרה זו.הספר מתאר כיצד מכלול מחקרי המכון שנערכו במשך 50 שנה מקום המדינה מהווים:

א. היסטוריה סוציולוגית מרתקת של המחקר החברתי בישראל. בספר מתואר כיצד חוקרי מדעי החברה ניגשו לחקור תוך שימוש בשיטות מחקר מתוחכמות מגוון נושאים חברתיים של "מדינה בהתהוות".

ב. מסמך ייחודי העוקב אחר דעת הקהל בישראל בכמעט כל נושא הקשור לחיים בארץ. הספר מהווה כרונולוגיה של עמדות ודעות הציבור לגבי נושאי חברה, רווחה, ביטחון, מדיניות ציבורית, ועוד, כל זאת במעל לאלף ושלוש מאות מחקרים, בנוסף ל"סקר השוטף".

הסיפור של מחקרי המכון משקפים את דעת הקהל כבר בימים הראשונים של התהוות המדינה. נושאי המחקרים בתקופה זו התמקדו בסוגיות קשות של מדיניות בהן היה על המדינה שרק נוצרה להתמודד, כגון האם הצבא המיועד של המדינה יהיה צבא של מתנדבים או גיוס חובה? ראש הממשלה בן-גוריון חשב שעדיף צבא מתנדבים, ואילו ממצאי סקר שנעשו בחשאי הראו שיהיה צורך בגיוס חובה. המחקרים והסקרים עסקו גם בנושאים של אתיקה ומוסר, כגון האם לאשר עונש מוות? האם לקבל תשלומים מגרמניה? ושאלות אלו עלו כבר בשנה הראשונה לאחר הקמת המדינה, כאשר היא קולטת גלי עליה גדולים. המחקרים והסקרים עסקו בנושאים בהם הממשלה התלבטה לגבי מדיניות שיש לה השלכות חברתיות וכלכליות, והציבור נשאל בסקרים שאלות כגון, האם יש סכנה בריכוז העולים בערים ואולי מומלץ ללחוץ עליהם שילכו להתיישבות חקלאית? למי חייבת הממשלה לעזור קודם בשיכון ועבודה – לחיילים משוחררים או לעולים? האם להתיר את כניסתם לארץ של יהודים בעלי עבר פלילי או מצב גופני ירוד? האם לעודד עליה?

בשנים מאוחרות יותר מחקרי המכון המשיכו לעסוק בסוגיות בהן התלבטו מקבלי ההחלטות במצבים קשים, כגון האם לפרסם את מספר ההרוגים במלחמה ב-1973 ? שאלות אלו נשאלו כיוון שהממשלה רצתה להימנע מכך, אולם ממצאי סקרי המכון שנעשו בזמן הקרבות הראו שהציבור דורש זאת, וההחלטה התקבלה לפרסם את המספרים. הספר מתאר את האופן והשיטות בהן נערכו המחקרים, שיש להן השלכות לשיטות הנהוגות כיום. מחקרי המכון נעשו תוך הקפדה על תיאוריה ושיטות מחקר, ונחשבו כמתקדמים בגישה המתודולוגית שלהם גם בעולם. כמו כן, גופים מבחוץ כגון מגזין טיים או האו"ם הזמינו מחקרים מהמכון. הספר מתאר את התיאוריה ששמשה את המתודולוגיה, והשפעתה על חוקרים ועל המחקר החברתי היום.

המכון היה חלוץ בשיטות בהן ערך מחקרים עם שאלונים מובנים בקרב עולים. מחקריו הראשונים של המכון למחקר חברתי שימושי בשנות 1950 נעשו ב- 10 שפות כדי להגיע לעולים הרבים שהגיעו מארצות שונות. הספר מספר כיצד המראיינים הגיעו למשפחות עולים, לכפרים, ולתושבים בעת הפגזות ואת הסיפור של אופן ביצוע המחקרים עצמם. הספר מתאר גם את סוג השאלות שנשאלו לאורך זמן ושאלות שנועדו לבדוק לא רק עמדות אלא את עוצמתן ובהיבטים שונים. בתוך כך מתאר הספר את "הסקר השוטף" , מפעל ייחודי של המכון לאורך שנים. הספר מתאר את האופן בו החוקרים הקפידו על ניסוח ומספר מתאים של שאלות למניעת הטיה, על מדגמים מייצגים, שרובם היו גדולים בהיקפם )למשל מדגמים של מעל 5550 איש כאשר אוכלוסיית המדינה הייתה פחות ממיליון אנשים(. בספר מתואר כיצד משרדים ממשלתיים פנו למכון לערוך מחקרים כדי לבסס עליהם  מדיניות ציבורית וכיצד הממצאים השפיעו, או לא השפיעו על החלטות מדיניות. כמו כן בספר מופיע הסיפור של הקמת הטלוויזיה בישראל, שה"טריגר" להקמתה היה מחקר בו צוות המכון הראה לשרי הממשלה שמרבית התושבים לא ידעו כלל מהו המיקום של השטחים שנכבשו לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר הם נשאלו הם יש להחזירם.

ולבסוף, הספר מספר על ה"חלוציות" המחקרית והאישית של החוקרים, שרובם היו קשורים לאוניברסיטה העברית. ובתוך כך נוגע הספר בקורות מפעלו החלוצי היחודי של אליהו לואי גוטמן בייסוד המכון.

חשיבות הספר:

הספר מהווה מסמך תעודי ראשון מסוגו ובהקפו למפעל מרכזי בתחום המחקר החברתי בישראל. הספר מרכז ומנגיש לציבור מידע רב, נתונים ותאורים, ראיונות ומסמכים שנאספו ממקורות וארכיונים שונים ונערכו בקפידה, יחד עם תובנות למידע שנחקר סביב המכון למחקר חברתי שימושי . כל זאת מידיו ובראייתו המקצועיות של פרופ' גבי וימן, מבכירי חוקרי התקשורת בישראל. בספר מציג גבי וימן נקודת מבט המאירה על תולדות המכון כאשר היא מקשרת בין העבר להווה ויוצרת הקשרים בין מגוון תהליכים חברתיים, מדעיים, הסטורים אישיים ופוליטיים. לספר חשיבות במספר תחומים משיקים או שעומדים בפני עצמם, ביניהם:

 ההיסטוריה של מדינת ישראל

 ההיסטוריה של המחקר החברתי בישראל וזיקתו למה שקרה בעולם

 חקר דעת הקהל בנושאים חברתיים ומדיניים לאורך השנים

 הקשר בין סקרים לדמוקרטיה

 שיטות מחקר חברתי

 האיכות ואופן הביצוע של סקרים כיום

 הגורמים המשפיעים על מדיניות וקובעי מדיניות

 עמדות הציבור במכלול נושאים

 גישות ניהוליות ומקצועיות לפיתוח מכון מחקר חברתי וגישות לטיפוח הצוות המחקרי

 תולדות המדע בישראל

 ציונות "מדעית" כדרך להגשמה

להלן פירוט ארבעת התחומים המרכזיים:

  1. היסטוריה של מדינת ישראל: הספר מספר את "הסיפור החברתי" של המדינה, באמצעות

הסיפור של מה עניין את מקבלי ההחלטות, מה הם רצו לדעת, ומה חשב הציבור, על סוגיות שעמדו

על סדר היום, וכיצד עמדות הציבור השפיעו או לא השפיעו על מדיניות חברתית. הספר גם מספר

את ההיסטוריה של מה היה חשוב לאנשים לאורך השנים, מה הם חשבו, ממה חששו, ומה העדיפו

במכלול תחומים של רווחה, פוליטיקה, תרבות, קליטת עולים, מדיניות חוץ, שלום וביטחון, ועוד.

  1. היסטוריה של המחקר החברתי: הספר מספר כיצד התפתח התחום של סקרי דעת קהל כחלק

מהמחקר החברתי בישראל, תוך דגש על "מחקר חברתי שימושי", בשונה מסוג המחקרים בנושאים

חברתיים שנערכו באקדמיה בישראל. הספר מספר על ה"חלוציות" של המחקר שיועד להשפיע

באופן ישיר על מדיניות ציבורית בישראל, והדרכים בו נעשה.

  1. חקר דעת הקהל לאורך שנים וסוגיות של דמוקרטיה: הספר מציג את הגישה של חקר דעת

קהל לאורך שנים, ומראה כיצד הוא נעשה תוך התייחסות לסוגיות חברתיות ומדיניות מורכבות

שעליהן הציבור התבקש לחוות את דעתו. כיום מייחסים חשיבות רבה לממצאי סקרי דעת קהל

כחלק מתהליך של דמוקרטיה והספר נוגע בסוגיות הקשורות לדעת קהל, השינויים שהוא עובר

בתקופות שונות, והשפעתו על התהליך הפוליטי.

  1. העבר המחקרי כקנה מידה איכותני להווה – הקשר אקטואלי לדרכי עריכת סקרים היום:

כיום נושא הסקרים נפוצים ועומד על סדר היום. סקרים משפיעים היום על החלטות מדיניות ואף

אישיות. הספר מספר כיצד נעשו סקרים בצורה דקדקנית ביותר בעבר, ובכך מציג מעין 'מראה' או

קנה מידה לבדיקת איכות הסקרים הנעשים כיום. הספר עונה על שאלות מהותיות: כיצד נערכו

סקרים פעם? מה צריך לדרוש ולמה צריך לשאוף בעריכת סקרי דעת קהל? מדוע ההיבט התיאורטי

חשוב? מדוע יש חשיבות למעקב לאורך זמן?

למי מיועד הספר?

קהל היעד של הספר מגוון בהרכבו: הספר מיועד הן לקהל קוראים אקדמי והן לקהל קוראים רחב

המתעניין בנושאים חברתיים, בנושא של סקרי דעת קהל או בהיבטים שונים של תולדות המדינה.

הספר יכול לשמש כספר קריאה ולימוד. הספר כתוב בשפה נגישה כך שגם קוראים שאינם בעל רקע

אקדמי ימצאו בן עניין, ויוכלו לראות בו סיפור של המחקר החברתי, מבלי שהם עצמם חוקרים או

אנשי אקדמיה.

הספר יכול לשמש חוקרים וסטודנטים המעוניינים ללמוד על מספר תחומים: היסטוריה ותולדות

המדינה, דמוקרטיה, חלוציות, מדיניות ציבורית, השפעת דעת קהל על מדיניות, השפעת המחקר על

מדיניות, תולדות המדעים והמחקר החברתי-שימושי בישראל, מידע לגבי נושאים חברתיים (עליה,

רווחה, בריאות) ומתודולוגיה של מדעי החברה. פרקים מהספר יכולים לשמש חומר קריאה

בקורסים בנושאים הקשורים להיסטוריה של ישראל באופן כללי, היסטוריה של המדעים, או

קורסים הקשורים למחקר החברתי בישראל.