סיכום שולחן עגול בנושא "סוציולוגיה יישומית- הצגת המרחב ודיון במימושו"


 
 

משולחנו של סוציולוג יישומי

שולחן עגול בנושא "סוציולוגיה יישומית – הצגת המרחב ודיון במימושו"

קיימה: ד"ר אסתר בריינין בכנס האגודה האחרון במכללת כנרת.

רבים מהסוציולוגים בתחומי האקדמיה מייחסים חשיבות רבה להשלכות היישומיות של מחקריהם במטרה שישפיעו לטובה ויעצבו את המציאות החברתית הנחקרת בישראל ובעולם הרחב. מבחינה זו כולנו, במידה זו או אחרת, "סוציולוגים יישומיים". בנוסף חלקנו משמשים במקביל לעיסוקינו האקדמיים גם בתפקידי ייעוץ והדרכה למוסדות ממשלתיים, כלכליים או ציבוריים, כלומר עוסקים בפועל בסוציולוגיה יישומית. וכן חברינו העוסקים בסוציולוגיה יישומית בלבד מסתמכים בעבודתם על תיאוריות, מושגים ומחקרים סוציולוגיים אקדמיים ועוסקים בפועל במחקר סוציולוגי המבוסס על איסוף נתוני שדה וניתוחם. גם בתחום הוראת הסוציולוגיה מתרחבת המגמה של הקניית מושגים ואף "טעימות" לסטודנטים בתחומים השונים של יישום הסוציולוגיה. כך שנקודות ההשקה בין הסוציולוגיה האקדמית והיישומית הן רבות וההפרדה ביניהם היא מלאכותית במידה רבה. שיתוף הפעולה בין שני תחומים אלה עשוי לסייע ליצירת סוציולוגיה יותר רלבנטית לקידום ולפתרון בעיות חברתיות ולחשיפתה בפני הציבור הרחב.

קיימות וודאי דעות והשקפות שונות בנושא של סוציולוגיה יישומית, שילובה ויחסיה עם הסוציולוגיה האקדמית. המדור מזמין ומזמן מקום לדיון בנושא זה. לדוגמא, אני מעלה את השאלה: האם ראוי לכלול בקורות החיים האקדמיים (CV) גם רשימה של פרויקטים ודו"חות של מחקרים יישומיים בצד רשימת הפרסומים האקדמיים? אילו קריטריונים יש להציב עבורם ומה המשקל הראוי שיינתן להם?

בנוסף אמור המדור לתת במה לסוציולוגים יישומיים לתאר את תחומי ודרכי עבודתם. ונאה דורש גם נאה מקיים, ואתחיל בסיפור אישי של פרויקט של סוציולוגיה יישומית, שפרופ' שמואל שמאי ואני היינו שותפים לו בשנות ה-90 ברמת הגולן. שנינו תושבי הגולן, חברי סגל במכללה האקדמית תל חי וחוקרים במכון לחקר הגולן בקצרין.

מאז הסכם השלום עם מצרים שנחתם ב-1979 והושלם ב-1982 עם הנסיגה המלאה מסיני ופינוי יישוביה ותושביה, עבור בוועידת מדריד בסוף 1991, בה החלו מגעים רשמיים בין ישראל לסוריה שהפכו לשיחות מעשיות בשנים 1993-6, ושבמקביל להן נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן ב-1994 – נוצר בקרב תושבי רמת הגולן מצב של אי-וודאות לגבי עתידו הפוליטי של האזור, ובמסגרתו – לעתידם האישי, המשפחתי והקהילתי. למצב אי הוודאות היו השלכות חמורות על תחושות של לחץ אישי וחברתי בקרב תושבי הגולן, שהיו בעלי מגוון של דעות ועמדות בנושא זה, ועל היחסים החברתיים ביניהם. במסגרת עבודתנו במכון לחקר הגולן יזמנו שורה של מחקרים במטרה לעמוד על מאפייני מצב אי הוודאות ולסייע לתושבים, לקהילות ולמקבלי החלטות בגולן להתמודד אתו ועם השלכותיו.

ערכנו שורה של מחקרים בהם הסתמכנו על תיאוריות מתחום הקהילות (לכידות קהילתית, קהילות במצבי לחץ ומשבר, קונפליקטים בקהילה, חוסן חברתי וכו') ועל שיטות מחקר שונות (כמותיות ואיכותניות). המחקרים כללו סקרי מעקב אחר התמודדות יישובי הגולן עם  מצב אי הוודאות, מצבי קונפליקט בקהילה והיערכות  קהילות לתרחישים שונים; מעקב אחר עמדות ותפיסות, קשיים וצרכים של התושבים בקשר למצב; ומחקרים במערכת החינוך. תוצאות המחקרים סוכמו בדו"חות והמלצות שהוגשו לראשי המועצות ולכל מקבלי ההחלטות באגפים החברתיים של המועצות בגולן,. תחילה הם התקבלו בהסתייגות, אך עד מהרה הפכו לחומר עבודה, הערכה וקבלת החלטות חיוני וחשוב עבורם. מחקרים אלה הופצו אך על מנת לשמור על המשך שיתוף פעולה הם לא הופצו חיצונית. עד היום לא פרסמנו מאמרים אקדמיים על סמך הנתונים והדו"חות שנאספו במחקרים אלה של סוציולוגיה מאוד יישומית.

כתבה : ד"ר שרה ארנון