הכר/ י את הפורום האקדמי לחקר מדע הקיימות


 
 

הפורום האקדמי לחקר מדע הקיימות

TAFSS the TAU Academic Forum for Sustainability Science

רקע

הפורום האקדמי לחקר מדע הקיימות באוניברסיטת תל אביב (TAFSS – TAU Academic Forum for Sustainability Science ) פועל מאז אפריל 2013. את הקמתו הקדימה סדרת מפגשי שולחנות עגולים בין-פקולטטיים ופתוחים לקהל בנושא חברה בת קיימא, במהלכם גברה ההכרה בצורך במחקר מחדש המגבה ומקדם קיימות דרך שהות רב תחומית משותפת במרחב הבין תחומי. הכרה זו והתובנות שנגזרו ממנה, הניחו לפתחם של חוקרים באוניברסיטת תל אביב הזמנה להתבונן מחדש במושג הקיימות ומשמעויותיו בעולם המחקר, כישות חדשנית, בין- ורב-תחומית, הפועלת להגדיר מחדש ולהרחיב חיבורים בין סוגי ידע אקדמי לקידום סוגיות בחברה. במובן זה, נוסד הפורום בזיקה ישירה לוועידת ריו +20, ממנה  יצאה קריאה כלל עולמית למנהיגות אקדמית  לקידום הקיימות:

The leaders of the international academic community are called upon to commit to the development of sustainable practices for Higher Education Institutions
(The UN Conference on Sustainable Development RIO 20+, 2012)

שלושה מוטיבים ליוו את פעילות הפורום מראשיתו. האחד עוסק בחקר קיימות כמשגשג במהותו בתוך מרחב בין-תחומי מוצהר. כך, פועל הפורום לתנועה מעבר למגבלות השפה הדיסציפלינרית אל פיתוח שפת מחקר משותפת, חוצה דיסציפלינות, הערה למיקומה ותנועתה במרחב הבין-תחומי של הידע.

השני הוא חקר החקר. במלים אחרות, עשיית השותפים בפורום מכוונת כל העת להעמקת הידע לגבי מחקר מקיים, לזיהוי החד-גוניות השולטת ברבות מגישות המחקר הקיימות, ולהרחבת מגוון הדרכים העומדות לרשות המבקשים לקדם חקר ידע בגישה מדעית ובת קיימא.

השלישי, אקדמיה מקיימת, מגלם בתוכו דיאלוג מתמיד עם תפקידה של האקדמיה ואחריותה החברתית כשחקן מרכזי במרחב האקו-סיסטמטי, להוביל את הידע הנחוץ לקידום הקיימות בכלל וחברה בת קיימא בפרט.

מוטיבים אלו יוצקים לתוך הפורום את מאפייניו הייחודיים, שלהם ביטויים הן בתכני פעילויותיו והן בטבע העשייה שבמסגרתן. המפגשים השונים שמזמן הפורום, בכינוסים הקבועים ומחוצה להם, מזמנים שיח דיאלוגי, השטחה של הירארכיות פורמאליות, כבוד הדדי ונכונות לביקורת וחוסר הסכמה, ומאמצים המבוססים על כוח-אדם מתנדב, אשר פעיל בפלטפורמה אקדמית אך אינו מקבל על פעילותו תמריצים מוסדיים. במסגרת הפורום, כל מומחה מחזיק בתפקיד הלומד, הסקרן, והמלמד; היודע ושאינו יודע.

במפגשי הפורום לוקחים חלק חוקרים/ות ותלמידי/ות מחקר ממגוון חוגים ופקולטות באוניברסיטת תל אביב. ההשתתפות בהם וולונטרית, על בסיס העניין בנושא הנדון. לרשות הפורום רשימת תפוצה פעילה, דרכה מדוורים סיכומי המפגשים ומידע רלוונטי שוטף מדיסציפלינות שונות.

עד כה התקיימו בחסות הפורום עשרה מפגשים. מבנה כל מפגש קבוע, אורכו כשעתיים שבמהלכן מובא לקדמת הבמה נושא מרכזי ומתקיים מעגל שיח בין תחומי. מעגל השיח נותן למשתתפים את ההזדמנות להתנסות במרחב בין תחומי פעיל של אינטראקציה, חשיבה, שיח ולימוד השפה הרב תחומית. נושאי הדיון עד כה היו מגוונים מאוד, ועסקו בהשתמעויות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות של סוגיות שונות, כמו גם בתהליך שמתרחש במרחב המפגש המשותף וכן בגיבוש דרכו של הפורום.
האתגרים העומדים בפני הפורום מרובים ובראשם היכולת להתקיים לאורך זמן  בתצורה וולונטרית זו. לצד זה, ומתוך פרספקטיבת הזמן והניסיון המצטבר נראה שאתגרים אלו מקפלים בתוכם גם את הזדמנויותיו ויתרונותיו הייחודיים. כמעין חיה מרובת ראשים, לומד הפורום לייצר זהות רב-תחומית, שפה ושיח משלו, מנגנונים להכלת שונות ושימוש בידע, ולאזן בין ההתמודדות עם ממדיו האדירים של רעיון הקיימות לבין פיתוח מענים מתודולוגיים ותיאורטיים קונקרטיים לטיוב החברה.

על נציגות הפורום:

מלי נבו, דרכי האישית והמקצועית הפגישה אותי עם נושא הקיימות על רבדיו השונים בני האדם, הטבע שסביבנו, הארגונים והקהילות בהן אנו חיים.

מלי נבו

רכזת הפורום ומיוזמותיו, חוקרת ארגונים, ובפרט התפתחות קו אבולוציונית של שדות ארגוניים מורכבים,  דוקטורנטית בפקולטה לניהול ע"ש רקאנטי באוניברסיטת תל אביב.

ד"ר ליה לוין, מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל אביב ועמיתת מחקר מבקרת בכירה במרכז לחקר מדיניות ציבורית בקינג'ס קולג' לונדון.

ליה לוין

 

* מצורף סיכום למפגש הפורום שהתקיים לאחרונה בנושא אקדמיה מקיימת:

אקדמיה מקיימת- סיכום מפגש

מאת מלי נבו
*הסיכום הנוכחי משלב בין הרצף הכרונולוגי של הצגת הנושאים לבין הסינתזה של הנושאים עצמם. בעיקרו הוא תיאורי ונועד לאפשר את הנגשת הידע למי שלא נכח/ה במפגש. הסיכום וההדגשים בו מובאים מנקודת מבטי, הבנתי ופרשנותי את הדברים.

אקדמיה מקיימת, קיימות באוניברסיטה, אחריות חברתית של האקדמיה, אקדמיה ירוקה, מחקרי קיימות, הם חלק ממגוון הולך וגדל של מושגים אשר צומחים בשנים האחרונות. המשגה זו הינה בראשיתית, ובתוכה טמון הפוטנציאל לשינוי מערכתי של המרחב האקדמי בו אנו פועלים וחוקרים.
יתרה מכך תכליתן של המשגות אלו הן בין היתר לבחון באמצעות פריזמה מקיימת את המצב הנוכחי של העשייה האקדמית בכלל ושל האוניברסיטה עצמה בפרט. לאמוד מחדש את תפקידה של האקדמיה במרחב האקו-סיסטמתי בו היא פועלת, כמו גם לבחון מחדש את הפעילות הפנים אוניברסיטאית על היבטיה השונים במונחים מקיימים חדשים.

פיתוח המשגות, אימוץ חשיבה מקיימת וגיבוש של שפת מחקר רב תחומית חדשה ומשותפת יכולים להאיר מרחבים לא מקיימים, ואיתם גם האנרגיה הפוטנציאלית הדרושה להבניית מציאות אקדמית אחרת- בת קיימא.

המפגש הרביעי לשנה זו התקיים במתכונת פתוחה בספריה למדעי החברה ולניהול. במפגש נכחו 23 משתתפים. המפגש החל בשעה 10 בבוקר והסתיים בשעה 12:15 לערך. במהלכו הוצגו חמש הרצאות שהעלו סוגיות, מחקרים, תיאורי מקרה מהארץ ומחו"ל. רובם ככולם נועדו לפרוס מניפה רחבה של ייצוגים במרחב האקדמי, כמו גם לפרש, לבאר ולהנכיח את קיומו של המונח אקדמיה מקיימת ואת הבאת בראשיתו. אציין שהפעם בשל ריבוי המצגות ומגבלת הזמן שנוצרה מעגל השיח הרב-תחומי לא התקיים במתכונתו הרגילה והמורחבת. מתוך כך התחדדה אף יותר חשיבות ערכו הגשטאלטי של השיח הרב תחומי, כזה המאפשר את ההתנסות  בהבניית שפת מחקר רב תחומית משותפת כקרקע פורייה לחדשנות מחקרית ועשייה מקיימת.

 

המפגש החל בהצגת מספר שאלות פתוחות, המובאות כאן:

•  האם אנו ראויים לאמון שהחברה נותנת בנו? כמי שבין היתר מצופים לפיתוח הידע הנחוץ להתמודדות עם סוגיות חברתיות-סביבתיות-כלכליות מורכבות.  חוקרים? מכוני מחקר? פקולטות? מוסדות אקדמיים?

•  האם אנו באמת פועלים באקו-סיסטם מגוון של מחקר ופעולה המאפשר חופש אקדמי, תוצרי מחקר מגוונים ומחקרים פורצי דרך?

•  מהו מחקר מקיים? והאם מחקרינו מקיימים?

•  מה האקדמיה בישראל עושה כדי לקדם חברה בת קיימא? ומה ההשלכות של העדר מנהיגות אקדמית לקידום הקיימות?

•  מה יחסינו למבנה המערכת הנוכחית בה אנו פועלים וחוקרים, האם נפגשנו עם גבולותיה, ומגבלותיה? מה יחסם של כלל השחקנים למבנה זה?

•  מה אנו לא שואלים? וכדאי שנתחיל לשאול?

 

 

 

בהמשך לכך הוצגה סקירה של פעילות הפורום. הפורום נוסד לפי כשנתיים בהמשך ליוזמה של שלחנות עגולים בין פקולטטיים בנושא חברה בת-קיימא ובזיקה ישירה לועידת ריו 20+.

The leaders of the international academic community are called upon to commit to the development of sustainable practices for Higher Education Institutions
(The UN Conference on Sustainable Development RIO 20+, 2012).

 

במסגרת הפורום התקיימו עד כה 10 מפגשים, ובהם הציגו 26 מציגים ממגוון דיסציפלינות מתוך ומחוץ לאוניברסיטה, חוקרים ופעילים בשדה העשייה, שהמשותף לכולם הוא קידום הקיימות. הפורום פעל כדי לקדם מרחב בין תחומי משותף לשיח, ללמידה ולחקר הנושא מזווית רב תחומית. המפגשים הוקדשו למגוון נושאים כמו כלכלה שיתופית/משתפת, תחבורה בת קיימא, אצלנו בחצר- טבע וחברה, פראקטיקה של שיתופי פעולה בין תחומיים, מינים פולשים בראייה מקיימת, כלכלה מקומית מקיימת, מפגש בין אקדמיה לפרקטיקה, אקדמיה מקיימת ועוד. מפגשי הפורום שילבו כבר מראשיתם מעגלי שיח רב תחומיים. סיכומי המפגשים דוורו דרך קבע לרשימת התפוצה המורחבת.

לצד זה חשוב לציין שפעילות הפורום מלווה באתגרים מרובים, הנה כמה דוגמאות מרכזיות:

  • איך יוצרים שפה משותפת
  • סטינג קבוע כעוגן לצד שונות מרובה בין מפגש למפגש
  • הרכב משתתפים שונה בכל מפגש, בהתאם לעניין בנושא המובא.
  • היכולת של המשתתפים להכיל את השונות בין מפגש למפגש
  • ריכוז פעילות בתצורה ארגונית וירטואלית-פיסית-פורמאלית-לא פורמאלית
  • היכולת לגבש זהות
  • שימור והעברת ידע
  • פלטפורמות משותפות
  • היכולת להיות רלוונטי בהקשר הרב תחומי
  • העמקה מול השטחה
  • היכולת לחדש
  • מגבלת משאבים ופעילות המבוססת על התנדבות
  • היכולת להגיע למעגלים חדשים בתוך האוניברסיטה
  • אתגרי המפגש עם גבולות ומגבלות המערכת עצמה.

 

פעילות לאורך זמן בתצורה רב תחומית ופורמאלית בחלקה, זימנה את המפגש עם גבולות ומגבלות המערכת עצמה.  הדבר התבטא לדוגמא, בפערי ידע בין רמת המיקרו (החוקרים) למאקרו (כלל המערכת); בפער בין תצורת הפורום לתצורות ארגונית אחרות ומקובלות במרחב האקדמי בו הוא פועל;  פער בין היכולת לדבר בשפה מחקרית רב תחומית-דיאלוגית לבין מרחבים גדולים של שפות מחקריות מצומצמות; שונות, נפרדות, קיטוע ונתק בין תחומים ידע שנדרשים למפגש; פער גדל בין השטח לאקדמיה; חד גוניות של תצורת המחקר; שדה מצומצם יחסית להשפעה במישור המערכתי; העדר מדיניות מערכתית לקידום של קיימות; חוסר יכולת לממש את מלא הפוטנציאל הטמון בו כמו למשל ייזום צוותי מחקר רב תחומיים לקידום של מחקרים רלוונטיים.

הפעילות במרחב הבין תחומי המחישה את מגבלות המערכת עצמה, כך למשל, יוזמות חדשות מתקשות להתרומם ולצמוח לאורך זמן. רובן ככולן נשענות על הובלה התנדבותית של אדם בודד או קבוצת אנשים; מחקרים רב תחומיים, הם פרי היוזמה והיכולת של החוקר הבודד; אין מדיניות מוצהרת ואין הפניית משאבים לפיתוח מנגנוני גיוון וחדשנות; אין הכשרה סדורה לבוגרים ולחוקרים במיומנויות של חשיבה מחקרית מערכתית מורכבת ורב תחומי. מרחק גדל והולך בין השטח לאקדמיה; אנמיות של שחקן מרכזי וחשוב.

מתוך כל זה הוצגה במפגש קריאת כיוון ברורה- לקידום שינויים מערכתיים.  קריאה זו נוצקה מתוך הובלת יוזמה אקדמית שצמחה בתוך המערכת והפגישה עם מגבלות המערכת עצמה. אי לכך הקריאה היא לקידום של יוזמות ופעולות שיקדמו שינוי מערכתי. קריאה זו מבוססת על הכרת והוקרת יכולתה של המערכת והאנשים בה להתחדש ולהשתנות. הקריאה פונה ישירות גם אל ראשי האוניברסיטאות ומוסדות הלימוד השונים בארץ- להוביל, להנהיג ולהתוות את הדרך לקיימות. זאת מתוקף היותה של האקדמיה שחקן מרכזי וחשוב האמון על פיתוח הידע המדעי, הנחוץ לנו כחברה, באקו סיסטם הבין ארגוני המורכב. זוהי קריאה לפתח, להנהיג ולהוביל מדיניות מוצהרת לקידום של אקדמיה מקיימת, כזו שתתחבר למגמות עולמיות, ולמאמצים דומים של הקהילה המדעית, ומוסדות אקדמיים ברחבי העולם, לפיתוח חברה בת קיימא.

 

הקריאה לוותה בהצגת החסמים, האתגרים, המקורות התומכים וההשלכות הצפויות לשינוי.

חסמים צפויים

·         נפרדות דיסציפלינארית (Rogers et al, 2015)

·         חוסר הכרה בחשיבות הנושא, והתנגדות פרסונאלית לשינוי Velazquez et al, 2005) )

·         העדר מימון התומך בפעולות שמקדמות קיימות   (Wiek et al, 2012)

·         העדר ידע בנוגע לדרכים הנחוצות לקידום מדע מקיים Yarime, 2010))

 

אתגרים

·         פיתוח  מיומנויות חקר חדשות (Wiek et al, 2012).

·         הכרת המכאניזמים שנחוצים לאינטראקציות בין שחקנים שונים במרחב הבין ארגוני .(Ostrom, 2009)

·         איתור הדרכים שיקדמו בצורה הטובה ביותר שיתוף פעולה ואינטגרציה של ידע  (Kauffman and Arico, 2014).

·         קידום הדרכים שיובילו לשינוי מערכתי (Wiek et al, 2012)

 

הגורמים שיכולים לתמוך בשינוי מערכתי

·         חזון משותף  למציאות אחרת (Pepper & Wildy, 2008)

·         מנהיגות כמרכיב מפתח לשינוי (2003,Cortese)

·         שיתוף פעולה בין בעלי עניין שונים בתוך ומחוץ לאוניברסיטה ליצירת אימפקט קולקטיבי משמעותי Yarime 2010; Spangenberg 2011; Talwar et al. 2011))

·         שימוש באומנות ויזואלית ( (Leal et al,  2015

·         מרחבים ללמידה לא פורמאלית, הוקרה ותמיכה ממוסדת במרחבים אלו (Matthias Barth at el 2007)

 

השלכות אפשריות לשינוי מערכתי

·         חדשנות שנובעת מחיבור בין מרחבים ומערך קשרים רחב ומורכב יותר (Yarime, 2010)

·         תוכן ופרקטיקה המשולבים בקורסים הנלמדים, הקניית מיומנויות מגוונות למחקר ויישום חדשנות ((Wiek et al, 2012

·         מחקר ופיתוח ידע הנוגעים להתמודדות עם סוגיות חברתיות-סביבתיות מורכבות (Wiek et al, 2012)

·         גישה אינטגרטיבית שתסייע לשילוב החברה בקידום פרויקטים מקיימים (Cortese, 2003)

·         חוקרים שפועלים במשותף עם בעל עניין שונים למציאת פתרונות ופיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות (Van Kerkhoff and Lebel 2006; Wiek et al, 2012)

 

קריאת הכיוון מעידה על מספר הנחות יסוד בסיסיות. ראשית שיש מי שיקלוט את הקריאה ויוכל לתרגמה לכלל מעשה במרחב; שנית, קיימת האפשרות לשינוי ברמת המערכת עצמה;  ושלישית הנחת קיומה של מנהיגות אקדמית אחראית שחותרת לקיימות. אך מה קורה בפועל כאשר במרחבים גדולים של המערכת אין יכולת לקלוט את הקריאה לשינוי, לחליפין כאשר אין מוכנות, אין רצון או אין מנהיגות אקדמית שחותרת קיימות? המשכו של המפגש עסק גם במימדים הללו.

בהרצאה השנייה ביקש פרופ' יורם רייך להביא לקדמת השיח את הקשר האינהרנטי שקיים בין האקדמיה לבין החברה. זאת בין היתר דרך הכוונת המבט לעבר מרחבים מנותקים נעדרי קיימות. אחד מהם הוא הנתק שנוצר במרחב שבו האקדמיה לא מבטיחה (לפעול לקיימות) ולכן גם לא מקיימת. היכולת להתבונן במרחב זה מאפשרת לגזור מתוכו את אותם ההיבטים הלא מקיימים שבמערכת אלו הדורשים שינוי. יתרה מכך בכוחה של העמקה במרחב זה לחברו למעגל גדול יותר של סוגיות הקשורות לחברה בת קיימא כמכלול.

הדוגמא מרכזית שהובאה להמחשת הנושא עסקה בקשר שבין האוניברסיטה לסטודנטים שבאים ללמוד בה. למשל האם האוניברסיטאות אכן מציידות את הסטודנטים בידע הדרוש להם להמשך חייהם בחברה. כיצד ניתן לאמוד את הפעילות האקדמית במונחים של קיימות? איזה אזרחים הסטודנטים הופכים להיות, ומה חלקה של האקדמיה בכך? האם האוניברסיטאות פועלות למיפוי של צרכים במונחים של החברה עצמה? עד כמה הידע אותו סטודנטים רוכשים במהלך לימודיהם עדיין רלוונטי בחלוף זמן? האם ניתן לדבר על קיימות של ידע רלוונטי לאורך זמן? מה מידת החיבור שישנו בפועל כיום בין האקדמיה לבין החברה? מה נעשה או לא נעשה כדי לשנות את המצב הנוכחי? מה השלכותיו על העתיד, אך גם בהווה? מתוך כך הומחשה החשיבות של אחריות חברתית רחבה שעל האוניברסיטאות לאמץ, וכן תפקידה הייחודי בשגשוגה של חברה בת קיימא.

בהרצאה השלישית אלעד פרסוב הציג חקר מקרה של קיימות בבצלאל ועיקרו תהליך שבו החלו לשלב חשיבה ופרקטיקה מקיימת בבצלאל. התהליך שתואר לווה במחקר  מקיף, שבבסיסו איסוף נתונים נרחב. שאלות המחקר נגעו בין השאר לאופן שבו נתפס המושג קיימות בקרב סגל וסטודנטים, ההשלכות של העדר חשיבה סביבתית בתחומים כמו עיצוב מוצר; איתור הפעילויות שקשורות לסביבה וקיימות כמכלול וחלקן מתוך סך הפעילות הקיימת; העמדות שמחזיקים בעלי עניין שונים במרחב הלמידה; היוזמות השונות והאופן שבו הן באות לידי ביטוי על הציר האקדמי/חוץ אקדמי ועל הציר הפורמאלי/ והלא פורמאלי.

מקרה זה האיר את חשיבות החיבור בין מחקר לקיימות לבין היכולת להוביל תהליכי שינוי מערכתיים עמוקים לקיימות. יתרה מכך הוא אף חידד את ההיבט של שינוי פרו-אקטיבי שבו מוסד אקדמי נכון לתהליך עומק, כזה שהוביל בהמשך, במקרה של בצלאל, לצמיחה של מגוון גדול של יוזמות חדשות כגון ספריית חומרים, קורסים חדשים, הטמעת ידע בקורסים קיימים, פורום קיימות, ומגוון של פעילויות משולבות עם הקהילה.

שינוי מערכתי מקבל ביטויים מגוונים, לעיתים התהליכים המקדמים אותו "צומחים מלמטה", Bottom-Up)) אחרים "צומחים מלמעלה" (Top-Down), ולעתים מניע השינוי הוא שילוב כוחות.
בהרצאה הרביעית ד"ר הילה דיין הציגה תיאור מקרה של שינוי מערכתי שהתרחש באוניברסיטת אמסטרדם. שינוי שראשיתו בכוחות שצמחו 'מלמטה' והמשכו בפעילות סינרגטית, משותפת ומשולבת של מגוון גדול של כוחות בשדה.

אוניברסיטת אמסטרדם היא אחת האוניברסיטאות הגדולות באירופה, זוהי אוניברסיטה ציבורית שנוסדה ב-1632 וכיום לומדים בה מעל ל-30,000 סטודנטים. תחילת המאבק החברתי הנוכחי שהתרחש בה מתוארך לפברואר 2012, כאשר קבוצה של סטודנטים התבצרה באחד המבנים ההיסטוריים של האוניברסיטה לאחר שהאחרון נמכר ויועד להפוך לספא יוקרתי. המחאה ניצתה תחילה בשל פעילויות נדל"ן שנויות במחלקות שבוצעו על ידי הנהלת האוניברסיטה, אך במהרה הגיעה לעסוק בסוגיות ליבה כמו ערכי האוניברסיטה עצמה, משמעותה של אוניברסיטה ניאו-ליבראלית, שקיפות המידע, ניהוג תקין והגון, גיוון, דמוקרטיזציה ומשמעותה של אקדמיה דמוקרטית.

פעילות המחאה של תנועת הסטודנטים תרמה בתורה לכך שאנשי סגל ממחלקות שונות באוניברסיטה הצטרפו להתארגנות  בשם Rethink UvA.  מתוך כך התפתח מאבק נרחב יותר המבוסס על סולידריות ושיתוף פעולה של סטודנטים וסגל שביחד קידמו את מה שכונה בהמשך   Re-Think The University. המאבק זכה לאהדת ותמיכת הציבור באופן שקידם בהמשך גם מהלכים חקיקתיים ספציפיים ושינוי מסדר שני של פעילות האוניברסיטה עצמה.

השינוי המתואר כאן הוא שינוי המשלב מימדים של מאבק ושל שיתוף פעולה במרחבים שונים של המערכת ובין קבוצות כוח שונות בה. מאבק ושיתוף פעולה אשר הובילו לשינויים מרחיקי לכת בדרכי הניהול של האוניברסיטה, פעילותה, מערך הכוחות, וכן למהלך לאומי-חקיקתי נרחב.
הנה הקישור למצגת.

את המפגש חתם עמרי בללי, ראש תא מגמה ירוקה, ומראשי היוזמה לשינוי מבנה תוכנית הלימודים בכלכלה בישראל. פעילות זו היא חלק מיוזמה כלל עולמית בשם ISIPE International) Student Initiative for Pluralism in Economics) אשר מטרתה לקדם הכנסה של פלורליזם וגיוון בתוכניות הלימוד בכלכלה. עמרי המחיש תחילה את הנתק הקיים בין סוגיות כלכליות חברתיות לבין תוכנית הלימודים עצמה, ואת הפער בין הידע שנרכש באוניברסיטה לבין הידע הדרוש לבוגרים בפועל. בפרט כאשר הם מאיישים משרות מפתח המצריכות התמודדות עם סוגיות כלכליות-חברתיות- סביבתיות מורכבות. עמרי תיאר את מה שנעשה עד כה, וכיצד חשוב לעורר את השיח ואת הבנת הצורך בשינוי מהותי עמוק של התכנים ודרכי ההוראה, כך שיתחברו לצרכים ולסוגיות המורכבות שאיתן החברה נדרשת להתמודד בתקופתנו.

אסיים בכך שמתוך שלל הדוגמאות שהוצגו כאן כעת נראה שהנכונות של חוקרים לאמץ חשיבה מקיימת ופרקטיקה מקיימת במחקר פרושה בין היתר לערער על הקיים, הממוסד והמוכר, לתור ולחפש בדרכים שונות אחר הלא ידעו – פרושה הנכונות לצאת, לחקור, לפעול וליצוק קרקע לעולם חדש של ידע, לחברה בת קיימא.

 
רשימה ביבליוגרפית

Cortese.A.D., (2003). The Critical Role of Higher Education in Creating a Sustainable Future. Planning for Higher Education , Vol. 31 (3), Pp.15-22.

Kauffman.J., and Salvatore.A. (2014). New directions in sustainability science: promoting integration and cooperation. Sustainability Science. Vol. 9 (4). pp. 413-418.

Leal.W., Evangelos.F. and Pace.M.P.(2015),"The future we want", International Journal of Sustainability in Higher Education, Vol. 16 (1), pp. 112 – 129.

Ostrom. E. (2009). A general framework for analyzing sustainability ofsocial-ecological systems. Science. Vol.325 (5939). pp.419-422.

Pepper, C., and Wildy. H. (2008). Leading for sustainability: is surface understanding enough? Journal of Educational Administration. Vol.46 (5), pp. 613-29.

Rogers.M., Pfaff.J, and Erkan.H. (2015). Using sustainability themes and multidisciplinary approaches to enhance STEM education", International Journal of Sustainability in Higher Education. Vol. 16 (4). pp. 523 – 536.

Van Kerkhoff, L., and Lebel. L. (2006). Linking knowledge and action for sustainable development. Annual Review of Environment and Resources. Vol. 31(1), pp.445-477.

Wiek.A., Farioli.F., Fukushi.K., and Yarime.M. (2012). bridging the gap between science and society. Sustainability  Science Vol. 7 (1), pp.1-4.

Yarime M (2010). Understanding sustainability innovation as a social process of knowledge transformation. Nanotechnol Percept. Vol 6(3), pp. 143-153.