לימודי הסמכה בסוציולוגיה יישומית (נשמט בטעות מגיליון קודם)


 
 

הערות על הצורך וההתיכנות של לימודי הסמכה בסוציולוגיה ישומית במוסדות אקדמיים בישראל

ד"ר לאה הגואל
סוציולוגית של בריאות
עוסקת בהקשר החברתי של בריאות והתנהגויות בריאות
המחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה הפקולטה לרפואה, הטכניון, ומרכז רפואי כרמל, חיפה

1. הסוציולוגיה הישומית אינה אחותה החורגת של הסוציולוגיה האקדמית; זהו ענף עיסוק שצמח מאותו בסיס מדעי ומהווה חלק בלתי-נפרד ממנה. זו גם איננה אלטרנטיבה תעסוקתית. זהו יעוד בפני עצמו: הבסיס הסוציולוגי הנדרש לפעילות זו חייב להיות איתן, עמוק, ויציב עוד לפני שמתחילים לחשוב על כיווני היישום. לכן, לדעתי, זהו תחום לימוד שמתאים לבוגרי תואר ראשון, או לתלמידי תואר שני ומעלה. על המהות והמשמעות של עבודה סוציולוגית ישומית ארחיב בהמשך, אולם אציין שהטענה שאין מקום לסוציולוגיה ישומית באקדמיה המכוונת למחקר, מעידה על מרחק גדול מן המציאות של ישום הסוציולוגיה: אין ישום ללא מחקר קפדני.
2. לצד שאלת התכנים ודרכי ההוראה העדיפות, על מארגני תכניות הסמכה להתייחס במפורש לאוכלוסיית היעד שלהן: למי מתאימה תכנית הסמכה כזאת? האם כל סטודנט לסוציולוגיה הוא, בפוטנציאל, סוציולוג ישומי? כידוע, רק חלק מן הסטודנטים שלומדים סוציולוגיה לתואר ראשון מפנימים את השינוי במסגרתו הם הופכים לסוציולוגים. רבים עוברים מקורס לקורס בלי להרכיב את המשקפיים הסוציולוגיות. התנאי הבסיסי לעיסוק בסוציולוגיה ישומית הוא להיות סוציולוגים מבוססים: כדי להציע תרומה סוציולוגית לתחום-חיים כלשהו, תרומה זו, הדמיון הסוציולוגי (The Sociological Imagination), חייבים להיות ברורים, ואף לבעור בעצמותיו של הסוציולוג הישומי. בקיצור, כדי לשכנע אחרים, עלינו, קודם כל, להאמין בדברים בעצמנו.
3. מכאן ברור שלא כל אחד יכול לבחור לעסוק ולהצליח בתחום זה. הוא תובעני מאוד ודורש השקעה מירבית, לימוד מתמיד של התחום בו מיושמת הגישה הסוציולוגית, נחישות, התמדה, יצירתיות, נכונות לקבל ולהתמודד עם אתגרים, קריאת מפת המסגרות המקצועיות הרלוונטיות, גמישּות, יכולת לעבוד בסביבה מקצועית שאינה תמיד תומכת ומבינה, לפחות לא בהתחלה, שעלולה להיות חשדנית ועוינת, ונכונות לעבודה רבה ולאורך זמן. זאת, כדי א. להסתגל ו-ב. להראות לאחרים מהי אותה תרומה סוציולוגית יחודית שיש בה תועלת גם עבור מי שאינם סוציולוגים.
4. לצד הדיון בתכניות הלימודים המתאימות למסגרת הסמכה, מענין לשים לב לחווית הסוציולוג הישומי, הפועל מחוץ למסגרת הסוציולוגית האוניברסיטאית הנוחה בה גדל, ללא נוכחות ותמיכה של עמיתים דוברי שפתו הסוציולוגית. כפי שהמקום הישומי מאפשר סיפוק מקצועי עמוק, הוא גם מקום מורכב מאוד לפעול בו, בודד, עם מעטים שמבינים את הפועל ואת רעיונותיו. זהו מקומו של marginal man, האדם שבשוליים, מי שנמצא בין מעגלים מקצועיים שונים ואינו מרכזי או שייך לאף אחד מהם. יש במיקום הזה יתרון: המתבונן מהצד יכול לזהות נקודות חשובות להאיר ולהשתמש בהן כעוגנים לתיכנון התערבות ליצירת שינוי, אולם חובת הרָאייה על המתבונן הזה (כפי שצויין למעלה), בדרכו להפוך לחלק אינטגרלי מהאירגון ולזכות בהערכת עמיתיו לצוות הרב-תחומי. אתגר נפרד בהקשר הזה היא השמירה על הזהות המקצועית הסוציולוגית הנתונה בסיכון במציאות כזאת, אולם הדבר לא רק אפשרי אלא – בתנאים מסוימים – אף יכול לחזק. הצד השני של הקושי שבאתגר היא ההזדמנות היחודית לגלות עולם הניצבת מול מי שמוכן להיכנס לדרך לא-סלולה זו ולגלות בה טריטוריות חדשות.
5. ועכשיו, באמצעות הדוגמא האישית שלי, אתייחס למהות ולמשמעות של עבודה סוציולוגית ישומית. עם רקע מחקרי בנושאים של רשתות חברתיות, סוציולוגיה עירונית, אינטראקציה סימבולית ותיפקוד משפחה, הוצעה לי משרה, כסוציולוגית, במסגרת רפואית המשלבת תחומי ידע – התמחויות מקצועיות שונות בתוך הרפואה ומחוץ לה, והקשרי-פעולה אקדמיים ומכווני שרות-רפואי. הגדרת התפקיד שלי היתה פשוטה: "את סוציולוגית במחלקה. תפקידך להביא את התרומה של מדעי החברה לרפואה", כך נאמר לי. ללא פירוט, ללא הגדרת ציפיות, עם הכוונה מינימלית: "קחי לך 3-4 חדשים כדי להבין מי אנחנו ומה אנחנו עושים", הוסיף האיש. מכאן – השמיים היו הגבול. בלימוד עצמי התמחיתי בסוציולוגיה של הבריאות ובניתי תפקיד שבמסגרתו עסקתי בניתוח עולם הידע הרפואי שנחשפתי אליו – רפואה מונעת וגילוי מוקדם של סרטן בתכניות שפונות לאוכלוסיה, בצוות שכלל רופאים בעלי התמחויות שונות כולל אפידמיולוגים, ביו-סטטיסטיקאים, ביולוגים מולקולאריים, אחיות, אנשי צוות מיחשוב, ועובדי אדמיניסטרציה. מעברים בין תחומי-ידע (טרנס-דיסציפלינאריות), שלא ניתן לתאר סוציולוגיה ישומית בלעדיהם, לימוד שפת הביולוגיה, היו לחלק חשוב בתיפקוד שלי, ותיארתי את התנאים לשיתוף פעולה כזה במסגרת עבודת מחקר אוטו-אתנוגרפית-בשתיים (עם ד"ר דבורה קלקין- פישמן) של תצפית משתתפת אשר נמשכה שנים.
6. *כדי להבין איך מוזמנים בריאים לבדיקות רפואיות מתייחסים ומגיבים להזמנה שהם מקבלים, יזמתי מחקרים שונים בהם נעזרתי בשיטות כמותניות ואיכותניות כאחת וזכיתי בקרנות מחקר למימון חלק מהם. למדתי גם את האפידמיולוגיה והרפואה שהייתי זקוקה להן כדי להבין את פעילות המחלקה וזיהיתי "שטחים מתי (blind spots) ברציונל הרפואי לבדיקות הגילוי המוקדם אשר היו סמויים עבור הרופאים, אותם היבטים שמובנים מאליהם לאנשי מקצועות הרפואה אך לא להדיוטות- המטופלים, אך מהווים נדבך ידע חשוב להבנת הפניה לגילוי מוקדם של סרטן ולכן חיוניים למוזמנים להיבדק ביוזמת מערכת הבריאות ולא בעקבות פניה שלהם לרופא.
7. מצאתי עצמי מגשרת בין הצוות הרפואי לאוכלוסיית היעד – בציבור המבוטחים ומתרגמת את הרציונל הרפואי להדיוטות, ואת תפיסותיהם של ההדיוטות – לצוות הרפואי. בכך התחברתי ל -Translation Research המקובל בעולם המדע (בעיקר מדעי הטבע), במסגרתו מועבר ידע ממחקר-בסיסי-מעבדתי למציאות החברתית. כך הופך ידע זה מוכר, מובן יותר, ובר-ישום גם למשתמשים בתוצרי הידע הללו, של מדעני-המעבדה. מתוך פירסום עבודותי בספרות הרפואית וזו הסוציולוגית אפשר לזהות את תרומתי לגשר בין עולם הידע של מדעי החברה לזה של מדעי החיים. כמו כן למדתי מינוח והמשגה המתאימים לקהלי היעד השונים, כדי לנווט בעולם של עורכי כתבי-עת בתחומים השונים אשר פונים לקוראים המעוניינים בהם. לדוגמא, תוצאות מחקר בו שיתפתי פעולה עם פסיכולוגית-חברתית שעוסקת בבריאות התפרסמו בכתב עת יוקרתי שממוקד ברפואה מונעת. העמיתים הפסיכולוגים ראו חשיבות בעובדה שעכשיו התיאוריה בה השתמשנו והכותבים השונים בתחום מוזכרים בספרות הרפואית ויוכלו להמשיך להיות מצוטטים בה. כך מהווה המאמר גשר בין ספרות פסיכולוגית-חברתית ממוקדת בתחום הבריאות לבין ספרות מקצועית ברפואה מונעת.
8. במשך השנים בעבודה באירגון רפואי, היה נדמה לי שאני מאבדת את הזהות הסוציולוגית שלי כאשר העמקתי בעולם הידע הרפואי, כולל לימודים לדוקטורט נוסף במדעי יסוד של הרפואה. מתוך השוואה שיטתית של עולם מדעי החיים עם עולם מדעי החברה, ובלי לשער מראש שזו תהיה התוצאה, התחזקתי עוד יותר בראיה הסוציולוגית וביחוד שהיא מציעה, והצלחתי להתחבר לשרשים המקצועיים שלי ביתר שאת. הדבר משתקף, להערכתי, גם ביחס המכבד של אנשי הצוות במחלקה שלי כלפי הסוציולוגיה כתחום ידע רלוונטי לעוסקים ברפואה (כולל שימוש יומיומי במונחים סוציולוגיים).
9. לסיכום, הנקודות החשובות בהכשרת סטודנטים מתאימים לעיסוק בישום הסוציולוגיה כוללות את הסוציולוג כחבר-צוות רב-תחומי, רב-לשדני, מיומן בגישור ובמחקר-תרגום השולט בארגז-הכלים של הסוציולוגיה ויכול לתרום לכל תחום חיים או מדע אליו יישם כלים אלה באופן שיטתי. במסגרת זו, הסוציולוג נמצא בעמדת מפתח כסוכן שינוי, תפקיד שניתן לקדם באמצעות קשר עם מקומות עבודה מעוניינים ומסגרות פוטנציאליות לרוטציות של שּולָאּות.
10. ההערות שלמעלה לא כללו (מפאת קוצר הזמן במסגרת השולחן העגול) אבל אזכיר שיש מקום בדיון הנוכחי גם להתייחסות לדילמות אתיות ומקצועיות, כגון: את מי מייצג הסוציולוג? ולמען מי הוא פועל? איך מגשרים (בתחום שרותי הבריאות) בין הצורך בשקיפות, לבין מקומה של סמכות מקצועית בעולם של שיתוף המטופל בקבלת החלטות טיפוליות.

*  From The Margins to New Ground, An Autoethnography of Passage between Disciplines (2016) Lea Hagoel and Devorah Kalekin-Fishman. Sense Publishers, Rotterdam/Boston/Taipei] 226 pages]